• 

• 

• 

• 

• 

ווישליסט ורשימת קניות הם דברים שונים לחלוטין. אסביר:

רשימת קניות היא מסמך מחייב, מגילת העצמאות שלך, החוקה. עלייך לדבוק בה בעת מסע הקניות בכדי להימנע מרכישות אימפולסיביות. רשימת הקניות שלך היא, איך נאמר? חלון למציאות היומיומית שלך. מה את צריכה וזקוקה לו בימים אלה (שימי לב: צריכה – לא רוצה, כפי שהטיבו להגדיר זאת שלי גרוס ומיכל לוי ארבל בתנ"ך האישי שלי – "החיים קצרים, אל תקני את הנעליים"). את רשימת הקניות מומלץ לרענן מפעם לפעם (אך לא באובססיביות, שוב – צריכה, לא רוצה) ולסמן וי מלא סיפוק בסיום הרכישה.

ווישליסט לעומת זאת, בשונה מרשימת הקניות הסדורה, היא רשימת משאלות כמוסות שלעיתים תחפוף לזו הראשונה ולעיתים לא. הווישליסט יכול ללוות אותך במשך שנים והוא יכיל פריטים שבכוונתך לרכוש בקרוב, בעתיד הרחוק וגם אף פעם, וזה לגמרי בסדר. אפשר לומר שרשימת המשאלות היא האחות הרעה, המפונקת וחסרת המודעות העצמית של רשימת הקניות, כזו שחולמת בגדול ולא מפחדת להוסיף למועדפים של פקטורי 54 טרנץ' של ברברי או תיק של ג'אקמוס, גם אם לעולם לא תעביר אותם לעגלה.

אז נכון, ייתכן והפריטים לעולם לא יהיו שלך, ייתכן והם עוד יישבו מאובקים לשנים רבות מעל דפי האינטרנט משום שתעדיפי להשקיע את הכסף בדברים אחרים, אך אין זה אומר שלווישליסט שלך לא הייתה משמעות. ראשית, הוא מספק השראה יומיומית – ייתכן ועם הזמן תמצאי פריט דומה במחיר זול יותר, שנית – מי יודע? אולי לאחר הנחה המחיר יהיה יותר סביר בעיניך, ושלישית (ואולי החשוב ביותר) – מחקרים מראים שהוספת פריט לווישליסט משחררת אנדורפינים המדמים תחושה קרובה מאוד לזו של רכישת הבגד עצמה. מדהים לא?

וכעת, עם הצגת הדיסקליימר שלעיל, לפניכן/ם הווישליסט שלי, המכיל פריטים שבכוונתי לרכוש בעתיד הקרוב, הרחוק וגם אף פעם לא, וזה לגמרי בסדר:

1. חולצת פסים ארוכה של ZARA – אל תיבהלו מהשרוולים! הקיץ אולי כבר מעבר לפינה אבל עד שיגיע החמסין צפויים לנו עוד ערבים רבים של רוח קרירה. אגב, היא מושלמת גם לימים האלה של עבודה במזגן.
2. תיק Mini Laurent של Toledano Studio – אימרו שלום לגביע הקדוש של תיקי היומיום, קודש הקודשים, זה שיסגור פינה לכל מאורע, מחתונה ועד בראנץ' עם חברות. בניגוד לקלאצ'ים הקטנטנים שדבר לא נכנס בהם חוץ מהאשראי ששברת עליהם, התיק שלעיל אינו רק יפייפה בצורה קיצונית, אלא גם Value For Money מושלם.
3. אוברול מידי בכחול נייבי של Mango – הפריט הזה שלא באמת צריך פירוט, אולי חוץ מזה שהוא מגיע גם בחאקי מדויק.
4. תרסיס לחות עם חומצה היאלורונית ושיבולת שועל שחורה של PIXI – את המותג הבריטי הכרתי בנסיעת עיתונאיות ללונדון והרגשתי שנפתח בפניי עולם טיפוח חדש וקסום. התרסיס אינו המוצר היחיד של PIXI שברשותי, אבל הוא לחלוטין הטוב שבהם וכזה שאני מחדשת כבר בפעם השלישית.
5. נעלי Mina Night של המותג הספרדי ABOUT ARIANA – האם נעלי הבלט המעוקבות הללו הן לא הדבר הכי יפה שהנחתי עליו את עיניי? התשובה היא כן. האם הן חייבות להיות שלי גם במחיר של אלפייה? ובכן, לא. מדוע הן ברשימה? כי הן כל כך יפות שהן כבר השראה.

ממש כמו פטריות אחרי הגשם, טרנד הסנדלים העצומים (=הצ'אנקיים) צץ בחיינו משל היה חפץ מעבר אינפנטילי בין השלוליות שעוד נותרו לבריזה הקיצית. כיאה לפוסט הראשון בבלוג, הרגשתי שזה יהיה חסר אחריות מצידי לפתוח בהשראותיי מפינטרסט או על הדרכים בהן אני עוצרת עצמי מקניות רגשיות, ובמקום זה להשמיע נחרת בוז קולנית כלפי כפכפי המדרס המוגזם, שעוד שנאתי מאז טוו עליהן שאנל את הקווילט המפורסם שלהם. חלאס, עד כאן, מספיק.

ניצני הטרנד נראו במחוזותינו כבר לפני שנתיים תחת שם הקוד המתוחכם "סנדלי סבא מגושמים" (מחמיא), מה שהביא חברות ובתי אופנה מכובדים כ-Vagabond וד"ר מרטינס לייצר גרסה משלהם לסנדלים השערורייתיים. וכך מבלי שהרגשנו, הפך אינסטגרם לתיכון נורת' שור, בו אם אינך נמנית על נועלי לבנת הבניין עם הסקוצ'ים – You can't sit with us.

ומדוע הם לא עובדים אתם שואלים? חרף העובדה כי אנו בחיפוש תמידי אחר הנעל המושלמת שתספק גם נוחות וגם יופי, משהו בלי ספק התפספס כאן. מסתבר שסנדלי הפלטפורמה מעוטרי הרצועות והסוגרים אינם התשובה לפריט המחמיא הזה שישבור לוק מעונב או מונוכרומטי. בדיוק להיפך, הם יוצרים מראה מגושם ולא חינני (גוצי אם תרצו), הם מנמיכים ובעיקר גורמים לנו להיראות כאילו חזרנו בזמן אל בנות הארבע שהיינו, מתהלכות אל ארגז החול בגן שושנה.

אתוודה על האמת המרה. סרתי אל חנות ה-story הקרובה לביתי כי רציתי להפריך את הטענה של עצמי, רציתי להאמין שאני טועה, שאני מבצעת כאן פעולת הכללה גסה של שעות על גבי שעות של גלילה חסרת משמעות באינסטגרם. בסניף שינקין החביב מצאתי שלל זוגות סנדלי Melissa שנראו כאילו יכלו לעבוד. וואו, כמה רציתי שהם יעבדו. אך לא, מבט אחד במראה גרם לי להבין שאין להם גאולה, פשוט לא.

ושלא תבינו לא נכון. אינני תוקפת את המראה הצ'אנקי בפני עצמו. לסניקרס או לאוקספורד יש יכולת מופלאה לשבור פרופורציה של לוק ולהעניק לו נפח ובעיקר אופי, אבל בכל הנוגע למראה חיצוני (לשם כך התכנסנו לא?), היכן שבירקנשטוק מצטיינים, הסנדלים הילדותיים נכשלים. אז מה כן? הקיץ מתקרב אלינו בצעדי ענק ואין סיבה להמשיך להיחנט בסניקרס מיוזעות – לפניכן שלושת הבחירות שלי לסנדלים נוחים ויפים, שישיגו את המראה הצ'אנקי המבוקש מבלי לאבד את הפאסון (גילוי נאות; את האחרונים רכשתי לא מזמן ב-story והם מושלמים כמו שהם נראים):