#12 מה בווישליסט שלי, או: רשימת המתנה יש גם בשופינג

דנתי בנושא הזה לא פעם כאן בבלוג: ווישליסט הוא דבר בריא רק אם הוא מאפשר לנו להיות הדבר שהוא אמור להיות – כלי לחשיבה, לבישול איטי ולהבנת צרכים. וסליחה שאני כזו כבדה, אבל זו המציאות. אימפולסיביות מוציאה מאיתנו את הצדדים הכי רעים באישיות. בין אם היא גורמת לנו לזרוק מילה שלעולם לא נוכל לקחת בחזרה או לקנות את המגפיים האלה גם אם הם במידה 41 (ואת בכלל 39).

רשימה באייפון | קבוצת ווצאפ עם עצמך | פינטרסט. כל עוד הן לא דוגרות במוחך והופכות אט אט לאובססיה שקשה לשחרר – זרקי את הגחמות שלך לכל פלטפורמה שהיא ושחקי אותה קשה להשגה. זה אפילו לא קשור למחיר ספציפי שכרגע אין ביכולתך לעמוד בו (או שכן). זה קשור בצורך, בהסתפקות, במרחב הפיזי הזמין לך, בכיבוי כאוס שרק ארון גדוש יכול לכולל. ואני לא מחדשת כאן – שופינג הכי מספק כשהוא מחושב, מתוכנן, מפונטז, Marinated.

חכם סיני זקן אמר פעם שווישליסט לא אמור להוות אתגר או רשימת מטלות שחובה עלינו לסמן עליהן וי; ״הווישליסטים הטובים ביותר הם כאלה שלא השגנו בהם דבר״. כי מהו ווישליסט? יותר מרשימת שופינג קפריזית, הוא מצג של האישיות שלנו, ואישיות היא כמו מים – משתנה, מושפעת מהסביבה, מתהליכים פנימיים, מרצונות ומאקלים. הוא השראה, אספירציה, משאלה שלעיתים לא חייבת להתגשם – וזה בסדר. כי כאלה אנחנו, ציידים-לקטים שלפעמים חוזרים למערה בידיים ריקות.

חוץ מזה, אין דבר מספק יותר מווישליסט שמתמלא בפריטים נחשקים באותה המהירות שבה הם נעלמים ממנו. שיעור מעולה לא רק בדחיית סיפוקים, אלא גם בהגדרה ודיוק הסטייל האישי – למה שכל פריט יקבל כניסה חופשית לארון שלך משל היה הפעלת הורים-ילדים במתנ״ס ראשון-לציון מערב?

הווישליסט הנוכחי שלי מכיל לא מעט דברים, אני יודעת. אבל אם נשארתם עד כה בטח הבנתם שלא הכל יירכש כאן. חלק ימצא את דרכו לארון שלי בסופו של דבר, חלק ייעלם לתהומות הנשיה כמו כל טרנד חולף, וחלק מעולם לא היה אמור להיות שלי:

  1. נעלי טאבי של Gartenbank handmade – בהיעדר כיוון לטאבי של מרג׳יאלה (או נכונות לשלם 3,000 ש״ח) מצאתי את הגרסה הישראלית מבית היוצר של המעצבת גלית גרטנבנק. 790 ש״ח במקום 990.
  2. Fresh Face Clearing Mask של מימי לוזון – מה שטוב לאירנה שייק טוב גם לי. 249 ש״ח ל-50 מ״ל.
  3. שמלת Willow של KIANNE – מה עוד אפשר לומר על קיאן פרנקפורט המופלאה שעוד לא אמרתי? זכיתי לפגוש את המעצבת לפני כמה שבועות בהשקת הקולקציה הראשונה בסטודיו שלה בפלורנטין ואני מאוהבת. קולקציית אביב-קיץ של קיאן מלאה בפריטי וואן-סייז נקיים, מדויקים ונצחיים שהם משב אוויר צח בנוף האופנה הישראלית. תפסה את עיני השמלה הסילואטית השחורה-לבנה (מגיעה גם בשחור) בעלת מילוי קליל של כותנה בחצאית לאפקט נפוח ושיקי. 800 ש״ח.
  4. סומק Cheek Pop בגוון Black Honey של Clinique – אם יש דבר אחד מוחלט בעולמנו השברירי הוא שפתון הדבש השחור שמוצא בדרך לא דרך את דרכו לתיק האיפור של כולנו. קיצר אז עכשיו יש אותו בסומק. נו בריינר. 145 ש״ח.
  5. סיכה מגנטית של KITDO – פטנט רשום של הסטייליסטית דניס הו המאפשר קשירה מגוונת של חולצות, מכנסיים, שמלות ועוד בעזרת שני לוחות מגנטיים מחוררים. הופך כל לוק ל-Elevated, אסוף ויוקרתי. אחלה דרך להמציא מחדש את הפריט הזה שכבר מיצית. לצערי אין משלוחים לישראל אז נחכה למקומית שתרים את הכפפה. 100 דולר.
  6. מגפי Alina של וגבונד (Story) – טקסס פינת שוודיה, שילוב שהביא לנו את מגפי הבוקרים המושלמים לחורף הזה ובכלל. מדובר באחד הדגמים הקלאסיים של המותג שפשוט ממשיך לחזור עונה אחרי עונה ואפשר להבין למה. הצעת הגשה: שמלת מידי + כובע קסקט + משקפי דיסטנס. 1,062 ש״ח במקום 1,249.90.
  7. מפיץ ריח Absolute Linen של ZARA HOME – ניחוח נקי של דומדמניות שחורות ומנדרינות. מגיע גם בגרסת נר וסבון ידיים להשלמת האווירה. זה חזק ממני. 169.90 ש״ח ל-200 מ״ל.
  8. נעלי מרי ג׳יין קטיפה של אתא – המותג המקומי התרחב כעת גם לייצור נעליים בול בזמן לטרנד המרי ג׳יין שנראה כי מעולם לא חלף. הנעליים מגיעות גם בהדפס מנומר ובזמש שחור. לרכוש את כולן ולנעול ברוטציה. 250 ש״ח.
  9. שרשרת מגף של LUX – עשויה מחוליות דקות בציפוי זהב 14 קראט בשילוב צ׳ארם. זה פשוט כל כך מתוק ויפה. 309 ש״ח.
  10. סנדלי עקב מעור של ZARA – למי שעוד חוששת להכניס אדום למלתחה שלה יכולה להתחיל עם המושלמות האלה. רק 5.5 ס״מ עקב. קטן עלייך. 269 ש״ח.
  11. צעיף סאטן של House Of Shine – יש מלא סוגי הדפסים אבל זו הבחירה שלי. לרכוש ולרוץ לצפות בטוטריאלז קשירות צעיפים ביוטיוב. 149 ש״ח במקום 169.
  12. אוברול פרדי של אתא – הופעת אורח נוספת של אחד המותגים המקומיים האהובים עליי. האוברול, או בשמו הפחות מקובל ״אאוטפיט-הלא-לחשוב-יותר-מדי״, מקבל באתא את גרסתו המוצלחת ביותר, רק תעשו טובה תמדדו לפני למה המידות משוגעות. 690 ש״ח.
  13. CBK: Carolyn Bessette Kennedy: A Life in Fashion – ספר העיון שלא ידעתם שתצטרכו על אייקון האופנה המנוחה קרוליין בסט-קנדי, אשת החברה הגבוהה הניו-יורקית שנהרגה עם בעלה ג׳ון פ. קנדי ג׳וניור בהתרסקות מטוס ב-1999. עם הקדמה מהמעצבת גבריאלה הרסט ומבוא מאת אדוארד אנינפול (העורך הראשי לשעבר של ווג הבריטי), הספר מתעמק בדמותה של מי שהגדירה את סטייל היוקרה השקטה עבור כולנו, והלכה מוקדם מדי. 35.99 דולר.
  14. משקפי שמש של PRADA – לפעמים דיסטאנס צריך לבוא עם סטייטמנט. 1,159 ש״ח.
  15. חולצה מכופתרת של TRES – באתר קוראים לזה קרם, אני אקרא לזה צהוב חמאה. גרסה מקומית מספקת למדי למכופתרת של ראלף לורן. ממליצה לקחת מידה מעל לאפקט אוברסייז אידיאלי. 250 ש״ח במקום 520.

#11 הצ'אט, התיק והתפוח הגדול, או: המדריך לאורזת המינימליסטית בעידן הבינה המלאכותית

מה הדבר הראשון שעושים לפני שמתחילים לארוז לניו יורק של אוקטובר?
קודם כל, מבינים את גודל המעמד. אחרי שנים שהרפרנס היחיד שהיה לי מארצות הברית זה לנופף אליה מהצד הקנדי של מפלי הניאגרה, סוף סוף החלטנו אני ואלון להתגבר על החרדה שלנו ממקומות עצומים וטעונים תרבותית כמו ניו יורק ופשוט לטוס אליהם – יהיה מה שיהיה ומה שנספיק נספיק. בכל זאת, מסתובבת ביניכם מישהי שנראתה לפקידה בשגרירות נורמלית דיו כדי לקבל ויזה לעשור.
רק אחר כך שואלים את צ׳אט-GPT מה לארוז לניו יורק של אוקטובר.

בכלל, אני והצ׳אט הקלקנו חזק עוד בתקופה שהשתמשתי בו כדי לכתוב חמשירי הלל לבריס החתול שלי. עד מהרה הוא הפך לחברה הזו שאני משאירה לה לקבוע לי את ההחלטות החשובות של החיים או להציל אותי מהעצלות של עצמי. ״סדר לי את הקו״ח״, ״כמה קלוריות יש במנגו גדול?״, ״יכול להסביר לי את קו העלילה של שודדי הקריביים: סוף העולם?״, ״כמה מקובל לבקש העלאה?״, ״תסדר לי את מיקומי המסעדות של לונדון בטבלה״, ״לא, לא טבלה כזו״, ״יודע מה, תעשה בעצם בראשי פרקים״, ״לא, לא לסכם בראשי פרקים את שודדי הקריביים״, ״ריג׳נרייט״, ״לא משנה, תודה, אתה עושה עבודה מעולה״.

אבל מאז הוא למד להכיר אותי. שולף מהזיכרון המאופסן שלו תובנות עליי שאפילו אני שכחתי לגבי עצמי. מספק לי אפירמיישנז ואומר בשנינות רובוטית את כל מילים הנכונות, גם כשהוא טועה. והעיקר, מסדר לי את החיים ברשימות – כאלה שאפשר לסמן עליהן קו יפה-יפה ולספק את הנטייה האובססיבית שלי להשלים משימות. זה היה אך טבעי שהשימוש שלי בצ׳אט יחרוג מגבולות הסביר ועד מהרה אבקש ממנו לנהל את האריזות שלי לכל מקום שאעלה על הדעת, וחיי מעולם לא היו יציבים יותר. אבל לענייננו >

מדריך הצ׳אט לאורזת המינימליסטית שאף פעם לא הייתה בניו יורק, להלן – אני:

(הערת הכותבת: הטקסט שלפניכן הוא הרחבה מלאת הומור ואופי לרשימה היבשה שקיבלתי מחברי הממוחשב ~ אם היה לכן ספק לרגע)

  1. טופים שניתן ״להבציל״ בעת הצורך: חולצה מכופתרת, חולצה ארוכה, טי-שירט אוברסייז > מזג אוויר מושלם לשילובי חורף-קיץ. סריג ושורטס, טי-שירט קצרה ומכנסי באגי, מיני וטרנץ׳ ארוך.

2. מכנסיים – רצוי אוברסייז: ג׳ינס, מכנס מחויט, מכנס קרגו, מכנסה פראשוט/ניילון > כולם אוברסייז כמובן (Stop trying to make skinny happen, it's not going to happen)

3. לבוש חוץ: ג׳קט עור, בלייזר שחור אובר-סייז, מעיל טרנץ׳, וסט פאפר, קרדיגן שאוהב שקושרים אותו > למה האאוטפיטים הכי יפים הם בסתיו? זה למה.

4. נעליים: לואופר או אוקספורד, מרי-ג׳יין, מגפונים, סניקרס > למי שבונה על צעדה ארוכה ברחובות ניו יורק (שם 40 דק׳ הליכה ליעד נחשב מעבר לפינה) הייתי ממליצה להיצמד לנעליים השחוקות שלך מהארץ ולא לחנוך את הזוג החדש שקנית הרגע בבלומינגדיילז ~ כמו שנאמר, זה לא הפלייס ולא המקום.

5. אקססוריז: פאוץ׳ שחור, Tote-Bag, משקפי שמש, גרביים לבנות (והרבה מהן), כובע קסקט, מטפחת לקשירה (הצ׳אט רשם צעיף – עידנתי אותו עבורכן) > האביזרים הם חבריה הנאמנים של כל מי שמודעת לכוח שיש בסטייל. האאוטפיט הכי אפור יהפוך בהינף כובע/מטפחת/ליפסטיק אדום/שרשרת סטייטמנט ליציאה הכי טובה שלך – ואיזה כיף שזה בקושי תופס מקום במזוודה.

6. אקססוריז למטיבות לכת: סקראנצ׳י גדול, גרביים צבעוניים, ספר לסאבווי – רצוי של פראן לייבוביץ׳ > אפשר בלי, אבל כל כך הרבה יותר כיף עם.


לסיום, אצרף לכן את המילים היפות ביותר בשפה האנגלית שניסח לי הצ׳אט:
במהלך ביקורך בניו יורק, מזג האוויר יכלול בדרך כלל תנאי סתיו מוקדמים. את יכולה לצפות שטמפרטורות היום ינועו בין 19°C (66°F) ל-27°C (81°F). מזג האוויר יהיה שטוף שמש או מעונן חלקית, עם בוקר וערב קרירים יותר. יכול להיות גשם מדי פעם במעבר לאוקטובר, אז יהיה חכם לארוז מעיל גשם קל או מטריה.

#10 6 פריטים לחורף מוצלח (גם אם הוא לא באמת חורף)

לארגן ארון לחורף זה ביג דיל, כלומר, לסקנדינביים. ממש כמו דובים שמבלים את השבועות לפני התרדמת באגירה ובצבירה של שומן, יוציאו תושבי הכדור הצפוני את המעילים, הג'אמפרים והגרביים הטרמיות משקיות הוואקום (כי למייסדי איקאה יש איזה מושג באיחסון ראוי), יקפלו מחדש, יישרו ויתלו על קולב, יקפצו ל-Acne Studios או ל-Totême להשלמות אחרונות (שם ירכשו סוודר פסים, מעיל נוצות או מגפי רכיבה) ויכינו עצמם, פשוטו כמשמעו, אל הכפור המתקרב.

יהיה זה אנדרסטייטמנט להניח שזו לא בדיוק החוויה שלנו כאן במדינת היהודים. קראו לי משביתת שמחות, אבל אם יומיים גשומים בחודש נובמבר ו-23 מעלות באמצע דצמבר (היוש מכחישי אקלים) אינם רמז עבה מספיק לכך שאין כל הצדקה למגפי ברך בחנויות, אני לא יודעת מה כן. מבאס להודות, אבל משהו בקונספט של התארגנות לחורף פשוט לא מוכר לנו הישראלים. ארון הקיץ שלנו הופך לארון חורף בקלות יתרה, כשכל מה שצריך להוסיף לו הוא סריג וזוג גרביונים (במקרה הטוב).

אבל זה שאין לי חורף להתכונן אליו, לא אומר שאתן לבלוגריות מקופנהגן להציף לי את הפינטרסט מבלי שאבצע אפילו היערכות מינימלית – להלן רכישותיי האחרונות, שמזכירות לי שחורף כמו שהיה בניינטיז לעולם לא יחזור:

  1. ג'ינס Mid Waist של ZARA – הדבר הטוב היחיד שיצא מאופנת המילניום הוא ג'ינס הגזרה הנמוכה, וגם זה נתון לוויכוח. עם זאת, בשנה האחרונה הוא חווה קאמבק באווירת האוברסייז השולטת, מה שמייתר את טקס פתיחת הכפתור המסורתי אחרי ההמבורגר, וטוב שכך. הצעת הגשה: לשלב עם טי-שירט לבנה, סניקרס ומעיל טרנץ'. 199.90 ש"ח.
  2. סט לאונג' של H&M – עם גלי הקורונה החוזרים ובאים, סידרתי לכן מדים לעבודה מהבית, שמרגישים משהו בין פיג'מה לסט יומיומי לגיטימי. לצערי ל-H&M אין אתר ישראלי, כך שתיאלצו לצאת מהבית כדי לרכוש אותו, אירוני לא? הצעת הגשה: סליפרז של UGG בצבע קאמל, וזהו. סריג – 99.90 ש"ח, מכנסיים – 99.90 ש"ח.
  3. מעיל טרנץ' שחור של COS – הגביע הקדוש לכל חורף מדומה (כלומר, ישראלי). הוא גדול, עוטף, בעל גזרה נצחית, מגן מפני רוח וגשם, אבל יכול לתפקד גם כפריט קליל בימים בהם אין כל תנועה מטאורולוגית. גם כאן לא צירפתי לינק, כי בדומה לחברת האם H&M, גם ל-COS אין שירות הזמנה אונליין. אך אם חשקה נפשיכן בקפיצה לחו"ל, ביקור באחד הסניפים וודאי ייצור חוויה דומה למדי. הצעת הגשה: עם תספורת קארה ומשקפי שמש שחורים, רצוי תוך צעדה ברחובות פלורנטין. 855 ש"ח.
  4. חלוק פיקה של Cotton Club – אני קצת מרמה כי לא רכשתי אותו בעצמי, אלא קיבלתי אותו כמתנה מגיסתי האהובה מאיה. אבל כראיה, היא מיד רכשה אחד לעצמה. החלוק הכמעט קימונואי הזה קליל ורך, בעל חגורה וכיסים עצומים, ויבטיח לך תחושת coziness עוטפת וחמימה גם אם לא יצאת הרגע מספא (יותר נכון מבאבל). הצעת הגשה: מול האח הבוער של נטפליקס. 160 ש"ח.
  5. ג'קט קווילט דו-צדדי של ZARA – אז נכון שהחלום שלכן הוא טדי ג'קט של The Frankie Shop אבל חלומות יכולים להיות יקרים (כלומר 285 דולר), אז למה לא לקנות את זה של זארה ב-600 שקלים פחות? מדובר בג'קט המושלם שרק מרגיש כמו מעיל נוצות, אבל לחלוטין תואם את מזג באוויר היבשושי. הצעת הגשה: חאקי ירוק אוהב מאוד לבן, אך אם הדבר מעלה בכן קונוטציה צה"לית מדי, שחור ואפור יעשו גם הם עבודה מצויינת. 269.90 ש"ח.
  6. נעלי בלרינה מעור של ZARA – זארה לחלוטין מככב בטור, אבל מסיבה טובה – לאחר חיפושים של שנים, מצאתי את נעלי הבובה הכי מדוייקות. צבע שחור? צ'ק! עור? צ'ק! מבנה מרובע בקצה? צ'ק! הגיוני שהלכתי איתן לחתונה ויום אחר כך לקפה עם חברה? גם צ'ק! הצעת הגשה: זו נעל שחורה שטוחה – מי אני שאתיימר להגביל? 269.90 ש"ח.

#9 הבלוגרית הזו לא רוצה שתראו לה את הפנים, ויש מה ללמוד ממנה

(פורסם במקור כאייטם שלי בוואלה! אופנה)

נדמה שאנו חיים בימים בהם הרוטינה הרגילה של לקום, להתאפר, להתלבש ולצאת מהבית, פשוט נעלמה. התחנה שנוספה לאג'נדה היומיומית היא עצירה מול המראה כמובן, תוך שהיא כוללת עשרים טייקים בפוזיציות שונות, 15 תמונות מינימום ועשר דקות שלעולם לא יחזרו.

ובעוד שבחירת האאוטפיט היא דבר מה הנתון לבחירתנו, אנו לא תמיד יכולות לשלוט באופן שבו הפנים שלנו החליטו להתעורר בבוקר, ועל כן אסטרטגיית "גלה טפח וכסה טפחיים" מתגלה כשימושית מאוד. לעיתים נחליט לצלם עצמנו מהכתפיים ומטה, לעיתים מזווית עילית, תמונה של נעליים בלבד, או במעין פרופיל לא ברור, כשהמשותף לכל התנוחות הללו הן שהוודג' מוסתר – כי יש ימים שפשוט צריך.

מי שהעלתה את הפוזה הזו לדרגת אמנות היא לא אחרת מאשר הבלוגרית האירית, אורליית' מליה (Orlaith Melia), הידועה בקומפוזיציה המאוד ספציפית בה היא נראית בתמונות חשבון האינסטגרם שלה. אם תעיפו מבטכם בפיד של המשפיענית (לה 10.5K עוקבים, ותודה ששאלתם), כמעט ולא תצליחו להבין כיצד היא נראית, חוץ מתמונה אחת בה היא מעזה לחשוף חצי פנים.

ברוב התמונות אם לא בכולן ניצבת מליה אל מול המראה בביתה המינימליסטי בעיר גולווי (כן, העיר הזו מהשיר Galway Girl של אד שירן), לבושה במיטב מחלצותיה המינימליסטיות כשמכשיר האייפון שלה מכסה לחלוטין את פניה, משאיר אותנו לתהות לשם מה בכלל התכנסנו.

הבלוגרית בת ה-25, כיום עורכת מדור הסטייל במגזין Galway Now, התחילה את דרכה בתעשיית האופנה המקומית כשלמדה עיצוב אופנה במכון הטכנולוגי של לימריק במערב אירלנד. עם סיום לימודיה התמחתה במותג The Row של האחיות אולסן ובסטודיו אקנה ומהר מאוד הפכה למובילת דעת קהל עם עמוד אינסטגרם מעורר קנאה.

בפוזה הידועה שלה, כשהאייפון המשמש לה כמצלמה מסתיר את רוב פניה, נראה כי מליה מנסה להעביר לעוקבות שלה מסר מחתרתי ולא כל כך פופולרי במרחב האינסטגרמי הידוע בעודף החשיפה שבו – אולי כולנו רק קולבים לאאוטפיטים מוצלחים שצריכים הם להיות המרכז?

כנראה שהיא מצליחה, כי מאז שגילינו את אורליית' אנחנו לא מצליחות להשתחרר מהלוקים שלה, המאופיינים במינימליזם, אוברסייז ובצבעים שקטים ומונוכרומטיים. עוד סיבה לאהוב אותה נעוצה בעובדה שאת רוב המלתחה שלה היא קונה בזארה, H&M ואסוס, אך עדיין נראית כאילו נשלפה מהפקה של בוטגה ונטה או ז'קמוס. וכך, גם בפנים מוסתרות, מצליחה מליה לשדר לעוקביה נגישות ויוקרה בו זמנית, וזו אולי השאיפה האולטימטיבית של כולנו.

אם כל זה לא מספיק, הבלוגרית בעלת הפנים המסתוריות מתחזקת חשבון באפליקציית הלייף סטייל LTK, המאפשרת רכישת אאוטפיטים של שלל משפיענים בלחיצת כפתור, כך שאם חשקה נפשכם בגופייה, בתיק או במעיל של מליה, הוא לגמרי בר השגה, ועוד בסניף הזארה הקרוב לביתכם.

אך מליה אינה היחידה. בלוגרית הביוטי האוסטרלית Matilda On Video מתחזקת כבר שנים עמוד יוטיוב מצליח עם 300 אלף מנויים, בו היא סוקרת את כל הטרנדים הכי חמים בעולם האיפור והטיפוח, וזאת מבלי להראות את פניה אפילו פעם אחת (!). אז נכון, מניעים של בלוגרית מצליחה שבוחרת להסתיר את פניה בכל תמונה יכולים להיראות לנו מעט מחשידים, אבל אי אפשר להתעלם מהאימפקט של התופעה הייחודית הזו, בעיקר בעידן של מסיכות וריחוק חברתי. ובכלל, אם ההחלטה התמוהה של מליה גרמה לנו להתמקד יותר באאוטפיט, מי אנחנו שנתלונן?

#8 השניים רבים, השלישית ויויאן ווסטווד

שמלת המריבה: מימין, דגם "דריה" של דנה הראל ומשמאל דגם "קאסי" של אלון ליבנה

(פורסם במקור כאייטם שלי בוואלה! אופנה)

עונת החתונות שבה אל חיינו לפני כחודשיים בקאמבק שרבות ורבים חיכו לו, ולגל הנוכחי הצטרפתי גם אני, כלת קורונה ממוצעת שמכלה את רוב זמנה בתפילה, תחינה והקרבת קורבן לאלוהי הקוביד שיתיר לי ולבן זוגי לקיים את האירוע בעיתו ובמועדו. בהסחת דעת כמעט מושלמת, עורר אמש מעצב האופנה אלון ליבנה סערה, שהייתה מעניינת מספיק בכדי לגרום לי להניח לרגע בצד את טבלאות האקסל ולו"ז הפגישות עם הספקים.

בסטורי בעמוד האינסטגרם הפרטי שלו, האשים ליבנה את מעצבת שמלות הכלה האהובה דנה הראל בהעתקה של אחד הדגמים שלו. זאת, לאחר ששמלה שלה הופיעה על הכלה מנור בתוכנית "חתונה ממבט ראשון", ששודרה אתמול בקשת 12. לטענת המעצב, הראל לקחה על עצמה "השראת יתר" והשמלה היא "אחד לאחד" של שמלה אחרת שלו, מדגם שנקרא "קאסי".

השמלה המדוברת של הראל, מדגם "דריה", עשויה סאטן עם כיווצים צידיים ושסע מעטפת. על פי תמונות מעמוד האינסטגרם של המעצבת, ניתן לראות שהכתפיות עברו התאמה מיוחדת למנור בת ה-33, ובדגם המקורי מהקולקציה הן יושבות על הכתפיים בצורה אלכסונית.

"זו לא פעם ראשונה שזה קורה פה בביצתנו הקטנה, אבל ככה בפריים טיים? אחד לאחד?", כתב ליבנה בסטורי הזועם. "בכל אופן, השמלה המקורית כמובן זמינה בסטודיו שלי למי שלא מסתפקת בפחות ממושלם. ודבר אחרון, לכל אלו שכותבים לי, עזוב, זה לא לרמה שלך, תתעלם, אתה מעצב על והיא בכלל לא מוכרת, אל תיתן לה במה וכו'…כמות הפעמים שלקחו השראת יתר (מנסה להיות עדין) משמלות שלי היא באמת אינסופית. אבל לפעמים זה צעד אחד יותר מדי. לפעמים זה פשוט אותו דבר. זה נקרא גניבה בעברית פשוטה. תהליך היצירה שלי כל כך ארוך ומרגש ומניב תוצאות ואת המקום שהגעתי אליו עד היום. אבל לראות ככה בפריים טיים מעצבת מלבישה כלה בשמלה שלי ומתפארת בעיצוב המהולל שלה זה פשוט לא לעניין. פוגע בפרנסה, במהות המקצוע של מעצב ובעיקר מביך בשבילה. מקווה שזה יעשה קצת שינוי. ומי שאין לו רעיונות משל עצמו שיחשוב על מקצוע אחר".

הסטורי שהעלה המעצב אלון ליבנה

המעצבת דנה הראל מיהרה להגיב להאשמות ואמרה כי "אלון ליבנה הוא מעצב ותיק ומוכשר, אני מעריכה אותו מקצועית ומאחלת לו רק טוב, במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה כשכל העסקים בתחום שלנו מנסים לבנות את עצמם מחדש".

הראל הכחישה טענות להעתקה ואמרה כי השמלה מדגם "דריה" קיימת אצלה בסטודיו כבר שנתיים וכלות רבות כבר לבשו אותה באירוע שלהן. "אני מאד בטוחה בעצמי אבל ליבי על מעצבות שעברו את הסיטואציה הזו והביטחון שלהן נפגע", הוסיפה הראל. "אני מציעה שכל אחד יתעסק ביצירה שלו. גם ככה לא פשוט לנהל בישראל עסק שנשען כולו על ייצור כחול לבן".

כזכור, זו אינה הפעם הראשונה שהמעצב התל אביבי מאשים בתי אופנה אחרים בהעתקה של יצירות שלו. ב-2015 טען ליבנה כי בית האופנה האיטלקי ורסאצ'ה עיצבו דגם "המזכיר באופן מחשיד" את אחד הדגמים שעיצב לקולקציית קפסולה שיצר עבור רשת קסטרו, וב-2018 רמז כי שמלת הכלה של עדן בן זקן, שעיצבה עבורה המעצבת ברטה, מזכירה מאוד את אחת משמלות הכלה שעיצב באותה השנה.

אנקדוטה נוספת אירעה בצל אירועי שבוע האופנה בניו יורק בשנה שעברה, אז הציג מעצב האופנה העולה כריסטיאן סיריאנו שמלת ערב שחורה, לה דמיון רב לשמלת כלה שעיצב ליבנה עבור אגם רודברג בקיץ 2019. באופן מפתיע, בחר המעצב הישראלי שלא לצאת באמירות פומביות נגד סיריאנו.

מימין, כריסטיאן סיריאנו בשבוע האופנה בניו יורק 2020 (צילום: AP), משמאל, אגם רודברג בשמלת הכלה של אלון ליבנה (צילום: יח"צ)

אך אם נתמקד לרגע בשמלת המריבה ובאלמנטים הבולטים שלה, הכוללים מחשוף סטרפלס, כיווצי צד מחמיאים, שסע מעטפת וכתפיות נופלות, נראה כי היא מזכירה לנו מאוד שמלה אחרת של מעצבת ידועה אף יותר – הלוא היא ויויאן ווסטווד – שעושה שימוש במוטיבים מסוג זה בשמלותיה מזה עשרות שנים.

במקביל, חיפוש מהיר בפינטרסט מעלה עשרות שמלות אחרות של מעצבים מכל העולם, בעלות מאפיינים כמעט זהים לדגמים של ליבנה והראל – מה שאולי מדגיש יותר מכל כמה השראה, העתקה, מקור וחיקוי הם מושגים מטושטשים ובעלי קווי דמיון מתעתעים, שלעד ישמשו כר פורה לשיח נפיץ במיוחד בתעשייה.

שמלת כלה של המותג הלונדוני, house of cb

#7 דרור קונטנטו השיק קולקציית רדי טו-וור ואלו הבחירות שלי

צילום: דנה לביא ואדיר אסרף

על גג ה"קאנטה" בתל-אביב הלחה השיק השבוע מעצב שמלות הכלה והערב, דרור קונטנטו, את קולקציית הרדי טו-וור החדשה שלו, שזמינה לרכישה באתר אונליין חדש-דנדש גם כן. המעצב, יוצא האח הגדול וחביב הסלבס, ידוע בשמלות הכלה והערב הססגוניות שלו, המאופיינות בסילואטים מחמיאים ובמשחקי מרקמים ושקיפויות.

הבחירה של קונטנטו (בדומה לאריאל טולדנו בשנה שעברה) בעיצוב קולקציית רדי טור-וור נגישה, בייסיקית ובמגוון מידות (יש גם פלאס סייז בחלק מהדגמים), מסמלת יותר מכל אסטרטגיה עסקית מובנת לחלוטין בעידן של מגיפה. זה לא שמעצבים לא יצרו קולקציות רדי טו-וור לפני הקורונה, אך המציאות הטראגית חידדה את הצורך בהתרחבות שכזו, בפנייה לקהל רחב יותר ובהישענות על האונליין בהיעדר אירועים, מסלולים ושבועות אופנה.

בקולקציה תמצאו חולצות טי-שירט עם הדפס השפם המוכר של קונטנטו, חצאיות בגזרת איי ועיפרון, מכנסיים קצרים, אוברולים ושמלות במגוון גזרות, וחרף העובדה שנכון לרגע זה עדיין אין בה מבחר גדול, היא עתידה להתחדש בפריטים נוספים בקרוב. האתר גם מציע 15% הנחה על דגמים נבחרים עד ל-7 ביולי, אז מהרו.

הבחירות שלי

שמלת EVE בצבע מנטה – השמלה עשויה מסאטן ובעלת צווארון גבוה ופתח מעוגל מאחור. בנוסף, היא מגיעה עם סרט סאטן באורך 1.5 מטר (הצעת הגשה בתמונה המצורפת). חייבת להודות שכמעט והתפתיתי לאחותה השחורה, שהיא בהגדרה שש"ק (שמלה שחורה קטנה), אך גם מכורה כמותי זקוקה לזריקת צבע מפעם לפעם (765 במקום 900 שקלים)

חצאית SOFI בצבע אפרסק – דרור קונטנטו גורם לי להתעלות על עצמי ולהתאהב בחצאית מיני ורודה. הדגם מגיע בארבעה צבעים נוספים (שחור, מנומר, הדפס גיאומטרי והדפס פרחוני) אבל החצאית שלעיל לחלוטין גונבת להן את ההצגה (339 במקום 399 שקלים)

אוברול ORI בצבע שחור – כבר הסכמנו שאוברול הוא סוגר הפינות האולטימטיבי בממלכת הבגדים, ועם שרוולים כאלה אז בכלל (674 שקלים)

טי-שירט משופמת בצבע לבן – סמל ההיכר של קונטנטו הודפס על חולצה כדי שכולנו ניהנה! מגיעה גם בשחור ובז' (119 שקלים)

חליפת ARIA בצבע שחור – הסט כולל טופ וחצאית וקיים בקטגוריית הפלאס סייז בלבד, שלעניות דעתי עדיין לוקה בחסר ונעה בחוסר עקביות בין XL-XXL. אך עם זאת! שאפו גדול לדרור קונטנטו שהבין שהגדלת טווח המידות אינו רק עניין של ביקוש (שלחלוטין קיים) אלא גם של צדק, שיוויון ואנושיות בסיסית, כפיים (699 שקלים)

קרדיט לתמונות הקמפיין: ליאור קסון ואדיר אסרף

#6 למה שחור הוא בעצם צבע שמח, או: הפריטים ההכרחיים האלה

זהו השלב בו אני מדלגת על ההקדמה בה אני מוכיחה ששחור כבר שנים לא צבע שמזוהה רק עם גותים, דיכאוניים או עם נערות צעירות שהתמכרו לפאנק אחרי ששמעו לראשונה את "אמריקן אידיוט". הרי למי מאיתנו אין שחור בארון? ואני לא מתכוונת לגופייה שחורה אחת ולזוג כפכפים כהים, אני מתכוונת לחצי ארון מלא בפריטים שחורים שסוגרים לנו כל לוק, אאוטפיט או הופעה, אך עדיין מוציאים מהסובבים את התגובות הבאות: "אבל את תמיד קונה שחור", "אולי תגווני באיזה צבע?", "זה נראה סתמי/פשוט מדי".

לכאורה, הצדק עם המלעיזים. שחור נתפס מאז ומתמיד כבחירה הקלה והמהירה בעולם הסטיילינג לסגירת מראה מוקפד, קלאסי, כזה שיילך עם הכל מבלי באמת להתאמץ. אבל האם זו הסיבה היחידה שבגללה אני לובשת לרוב שחור? ובכן, לא. אין דרך אחרת לומר את זה, שחור הוא פשוט הצבע האהוב עליי, ואת זה יעיד לכם כל שאלון באזפיד שמילאתי אי פעם.

כשחושבים על זה, שחור הוא בעצם צבע נורא מרגיע. בשל תכונותיו כבולע אור מקצועי הוא מעניק סילואט מחמיא לגוף ואין אופציה להיראות לא טוב בו, היא לא קיימת, פשוט אין, אגדה אורבנית, מזימה קונספירטיבית של האדומים והירוקים. ואם תורשה לי מעט פסיכולוגיה בשקל, הבחירה באאוטפיט שכולו שחור (מונוכרומטי) מעניקה בשנייה וייב סטייליסטי יותר, דווקא בשל ה"אומץ" ללבוש רק שחור. כמה מחוכם.

זה ממש אירוני לחשוב על שחור כצבע לאמיצים, הרי אין בסיסי ממנו. אבל מצד שני, התקופה בה אנו חיים היא כל כך פוסט-מודרנית וכיאוטית עד שנראה כי על כולם חלה החובה לעטות את כל פלטת הצבעים כדי להיחשב בעלי אישיות, ייחודיות וטעם אישי. ובכן, לאף אחד אין חובה לעשות או ללבוש שום דבר כדי להרגיש מקורי או טוב עם עצמו ולאף אחד אין זכות לדרוש מכם גיוון.

השורה התחתונה היא, שלפחות עבורי, הצבע השחור תמיד היה שם. הוא מעולם לא איכזב אותי, הוא גרם לי לבלוט בימים האלה שלא באמת היה לי זמן לחשוב על איך אני נראית, אבל גם באלה שהזדקקתי לפורמליות, קלילות או גלאם. שחור הוא הצבע שאיתו התחלתי את המסע לזיקוק הסטייל האישי שלי והוא הצבע שעזר לי להבין מהו ארון קפסולה טוב ומה זה באמת אומר "פריטים הכרחיים" (Essentials), כי שחור הוא הצבע היחיד שהוא נו-בריינר גמור אבל בו בעת הווינג-מן המושלם.

אז בין אם שחור הוא צבע שאיכשהו עדיין מאיים עליכן, או שגם אתן, כמוני, בתהליך יומיומי של דיוק הסטייל האישי, הכנתי רשימה אופציונלית לכל הפריטים השחורים שטוב מאוד להתחיל איתם ארון קוהרנטי, מובהק וכזה שנתון לאינסוף שילובים:

  1. שמלה של OMA – אמנם לא מדובר בשמלה שחורה קטנה אבל היא כל כך יפה שלמי אכפת (229 במקום 790 ש"ח)
  2. משקפי שמש PRADA לטרמינל X – לפעמים גם דיסטנס זה בייסיק (1,299 ש"ח)
  3. טי-שירט של Massimo Dutti – הגביע הקדוש של כל פריט לבוש באשר הוא (139 ש"ח)
  4. סנדלי עקב של Castro – אחרי שתרכשו אותן, אני לא חושבת שתזדקקו לזוג אחר (299 ש"ח)
  5. תיק Mini Laurent של Toledano Studio – עד שהוא יהיה שלי אמשיך להלל אותו בכל הזדמנות (1,480 ש"ח)
  6. בלייזר של Dé Rococo – היישר מקולקציית ה-Daddy של המותג התל אביבי, מגיע הפריט שאני הכי מזוהה איתו, זה שאקח איתי לאי בודד, זה שמשדרג כל לוק בקלות (690 ש"ח)
  7. בגד ים שלם א-סימטרי של Whistles ל-ASOS – ביקיני או שלם, מה זה משנה, העיקר שיהיה שחור (395 ש"ח)
  8. מכנסיים שחורים של Zara – על האורך אפשר להתווכח, אבל על נחיצות ממש ממש לא (169.90 ש"ח)

#5 מה בפינטרסט שלי?

כמו הרבה דברים בחיים, גם אל הפינטרסט הגעתי מאוחר. משום מה הצליחה הרשת החברתית הזו לשמור על תדמית מאוד מבוגרת בעיניי, כזו שמלאה בתמונות מקרמה לבנות 70+, סרטוני DIY מיותרים ותסרוקות מוגזמות שאימא שלי שולחת לי לנסות. במשך השנים רשפתי סקפטיות כלפיה, זאת על אף העובדה כי הייתי אובססיבית לקסם הטמון בלוחות השראה.

התשוקה העזה שלי לקונספט המבוסס על ריכוז תחומי עניין על משטח נקי הולידה עשרות לוחות שעם ומחברות סקצ'ים שמולאו בגזירי מגזינים כווג וקוסמופוליטן, כשלידם נעוצים אינספור חתיכות בד, ציטוטים, איורים ורישומים שלי. אך האנטגוניזם שלי מפינטרסט לא שכח.

למרבה ההפתעה (או שלא כל כך) ההיכרות המחייבת הראשונה שלי עם פינטרסט נכפתה עליי כחלק מההכנות לחתונה שלי, וזה לא שהייתי יכולה להתנגד. תגידו לי אתן באיזה עוד מקום יכול אלגוריתם קסום לסדר בצורה מופתית שורה של תמונות השראה בלתי נגמרות, החל מהינומות, חופות מקושתות ונעלי כלה אם לא בפינטרסט?!

נכנעתי ופתחתי חשבון.

אני חושבת שהמילה 'התפכחות' תהיה אנדרסטייטמנט בבואי לתאר מה שנגלה לנגד עיני. זה הרגיש כמו שופינג ויזואלי לעיניים שלי, חוויה טוטאלית שמרכזת במקום אחד את כל מה שמדבר אליי, שמבינה אותי עד לרמת ההקלקה ולומדת ממני כמו שאני לומדת ממנה, פלטפורמה שלמה שנמצאת שם בכל פעם שאני זקוקה להשראה, בריחה ממחשבות מתרוצצות או לתחושה כאילו הגשמתי את כל החלומות שלי מבלי לשלם אף מחיר. היה בזה שחרור מבורך.

הנעיצה הראשונה שלי הייתה צילום של קיר חימר לבן וחלק עם קקטוס ירוק למרגלותיו, רק כי אהבתי את האסטטיקה, אך הדבר הוליד התמכרות לשפע הבלתי נדלה שהאפליקציה הציעה שהוליד בתורו שלוש קטגוריות מרכזיות אליהן מיינתי את כל מה שהפיך בי אושר רק מלהסתכל עליו (או שעורר בי קנאה עמוקה, טראגית ולא מחמיאה):

INTERIOR

לקטגוריה זו הכנסתי את כל תשוקותיי לעיצוב פנים ולאסטטיקה ביתית. שטיח פרסי על רצפת פרקט, ענף דקל באגרטל זכוכית, כיסאות ראטן חומים בדירה פריזאית מוארת באור טבעי, ספריות עמוסות אגרטלים, ספה ירוקה בסגנון בוהו שיק, חלל ניו יורקי מינימליסטי שהייתי שמחה שיהיה רשום על שמי בטאבו או מסדרון ארוך עם תקרה תקרה גבוהה כשתמונות מאטיס לאורכו.

STYLE

דמיינו בראשכן כל תמונה אפשרית של האחיות אולסן צועדות ברחובות ניו יורק עם מכנס אוברסייז, משקפי טייסים וקפה של סטראבקס. סיימתן? יופי, כי כבר הספקתי לנעוץ אותן בקטגוריה הזו. עוד תמונות נעיצות מאליהן: כל שוט של הסטייליסטית ג'ולי פליפס מקפצת ברחובות פריז מתצוגה אחת לאחרת, שוטים מול המראה של הבלוגריות ברית'אני באת'גייט וליאנדרה מדין-כהן. אה וגם מעצבת האופנה ג'נה לאיינס בפנים, אובייסלי. למי מכן שלא מכירה את השמות, קטגוריה זו מתאפיינת בעיקר בצילומי רחוב של אושיות אופנה כשהמשותף להן הוא כל מה שאני רוצה באאוטפיט טוב: שיהיה בייסיק, מינימליסטי, רצוי אוברסייז, שיכלול משקפי שמש שחורים, חולצה מכופתרת, חצאית סאטן או איזה ג'ינס טוב או אפילו אוברול מוצלח. אבל בעיקר בעיקר שיהיה מדויק.

ART

מה תמצאו בקטגוריה זו: הרבה רותקו, מאטיס, הוקני ואילוסטרציות של רוזי מק'גינס. מה עוד? משיחות המכחול של מונה שהן רגיעון בפני עצמו, כתמי צבע אקראיים על קנבס או איורי אופנה מינימליסטים. מסקרן היה לראות כמה העדפותיי האומנותיות הן ההיפך המוחלט מהבחירות האופנתיות שלי שמתאפיינות בצבעים כהים ושקטים, בלי שילובים וההופעות עזות. איזה מזל שאנחנו אנשים מורכבים.

מוזמנות לביקור בחשבון הפינטרסט שלי

#4 11 פריטים לבנים לשבועות, או: איך שלבן יכול לנחם

יש שיגידו שלפרסם פוסט המלצות לשבועות הוא צעד מנותק לאור המצב, אז שיגידו. בעודי מנווטת בין התקף חרדה אחד למשנהו, הודפת עוד סטורי מלא שנאה של בלה חדיד ומראות של בניינים הרוסים, הצלחתי גם למצוא אסקפיזם. לדוגמא: שני האלבומים האחרונים של טיילור סוויפט (Folklore ו-evermore, ספקי נחמה רציניים למעוניינים), מתכונים לעוגות גבינה לוטוס, סרטוני חתולים שנכנסים בצורה מושלמת לקופסאות נעליים וגם הצצה לצילומי החתונה של אלינור ברטל הקסומה (אני מתחתנת בעצמי בעוד שלושה חודשים ותמונות התארגנות ממלאות לי את הלב).

בהנחה שווסט לבן וצחור הוא מקור הנחמה של אחת אך נר ריחני הוא כוס התה של האחרת, ריכזתי עבורכן 11 פריטים לבנים שגם אם לא יחגגו איתכם פיזית את שבועות, הם מפיגי חרדה רק מלבהות בהם:

  1. מצעי סאטן ג'קארד עם עיטורי עלים של cotton club – סט למיטה זוגית מכותנה מצרית ב-486 שקלים במקום ב-649 שקלים. אם היה אפשר להתעטף בשבועות.
  2. מכנסיים קצרים מנוקדים של basic apparel אצל belle&sue – הפריט היחיד ברשימה שאינו לבן לחלוטין, אבל אתן תסלחו לי. המכנסיים עשויים מ-100% כותנה אורגנית ומחירם 329 שקלים.
  3. מארז שבועות של Whitscent Home – רציתן נרות ריחניים? קיבלתן. המארז שמחירו 299 שקלים במקום 399 שקלים כולל נר אליפסה במשקל 453 גרם ונר שעון חול במשקל 275 גרם בניחוח Linen, לצד בושם לבגד מסדרת Just 4 Her בהשראת הניחוח One Million של Paco Rabanne.
  4. בגד גוף טי-שירט של De Rococo – בעבור 220 שקלים בלבד, דילמת ה"איך לגרום לחולצה להישאר בתוך המכנס?" תיפתר עבורכן.
  5. שמלת ג'קארד עם שרוולים תפוחים של Y.A.S אצל ASOS – המדים הבלתי מעורערים של חג הקציר ב-370 שקלים.
  6. כובע רחב שוליים של Rains אצל סטורי – הכובע עמיד למים והמבנה המעוגל שלו מאפשר גם לקפל אותו מקדימה, מחירו 129.90 שקלים.
  7. אוברול של Reserved – לא מופרך להניח שהאוברול עשה יותר למען שחרור הנשים מכבלי הלבוש מאשר המכנסיים לבדם – איזה עוד פריט יכול להעיד על עצמו שהוא סוגר לך גם מכנסיים, גם חולצה ובמקרים מסויימים אפילו ג'קט? אפשר לשבות את ליבי מהר מאוד עם אוברול טוב, ובעבור 199.90 שקלים מדובר בעסקה בכלל משתלמת (ובהזדמנות הבאה מומלץ גם להעיף מבט באתר החדש של ריזרבד).
  8. שמלת פשתן וכותנה של Massimo Dutti – לרגל השקת האפליקציה החדשה של אחד ממותגי ההיי אנד מבית ZARA, נחה עיני על השמלה הזו שנראית חגיגית בדיוק כמו שהיא נראית יומיומית. אם לתפוס שני ציפורים במכה אז רק איתה, 399.90 שקלים.
  9. שמלת אוברסייז מכופתרת של טרמינל X – אם חולצה לבנה מכופתרת היא החולצה המושלמת, אזי שמלה לבנה מכופתרת היא השמלה המושלמת. מחירה 83 שקלים במקום 119.90.
  10. חולצה מכופתרת עם אפקט קרושה של Mango – אני וחברותיי נהגנו לכנות חולצה מסוג זה "חולצת מלאו אסמינו בר" על שם שיר הגבעתרון הידוע, זאת בכדי לתאר כל פריט לבוש שנראה קיבוצי, כפרי או כאילו הרגע חרשו עמו אדמת טרשים תחת השמש הקופחת. את החולצה, שמחירה 299.90 שקלים ניתן להשיג בחנויות וגם בטרמינל X.
  11. ווסט + מכנסיים של ZARA – בסעיף זה חבויים שני פריטים במקום אחד, מהסיבה הפשוטה שמדובר בחליפה האולטימטיבית לימי הקיץ, כזו המייתרת את הבלייזר לחלוטין וזו לגמרי בשורה. מחיר הווסט 159.90 שקלים והמכנסיים 199 שקלים.

#3 מה אני כבר לא לובשת

ערמות של מילים עוד עתידות להישפך בבלוג זה על "החיים קצרים, אל תקני את הנעליים", התנ"ך האולטימטיבי (פרי עיטן של שלי גרוס ומיכל לוי-ארבל) לכל המחפשת מינימליזם אופנתי, כמו גם ארון מלא בשלוות נפש. אך פוסט זה יתמקד רק באחת מהמסקנות שגזרתי מהספר, שבאה לי דווקא לאחר הקריאה השלישית.

רק אז הבנתי שמלאכת ריקון הארון לא נועדה כדי לייצר מקום לבגדים נוספים או לתפוס גל על הטרנד האקולוגי בעודך לובשת חולצה אחת במשך שבוע (אלא אם כן את בקטע), אלא קודם כל ולפני הכל – לברר מי את. מי את בלעדי כל הפריטים המוזרים שאין לך מושג איך סיימו בארון שלך? כל חולצות הטי המקושקשות, המגפיים המחודדים, התיקים הלא שמישים או הצעיפים מהבד המציק? מה את באמת אוהבת ללבוש? על מה את באמת חורשת ואילו קניות את ממחזרת שוב ושוב?

אני יודעת שאומרים שעיניים הם החלון לנשמה ובלה בלה בלה אבל אם בא לכן לדעת על המתחולל במוחי העיפו מבט בבחירותיי האופנתיות באותו הבוקר. המסקנות שתסיקו יהיו מרחיקות לכת בהרבה ממה שצבע עיניי יגיד לכם. ערימת הבגדים בארונכן מתפקדת כמעין טבעת רגשות עם מנעד בלתי נגמר של שינויים ותחושות, והבחירות שאתן מבצעות הן כל כך מודעות גם כשלא התכוונתן.

זה אולי יפתיע אתכן, אך גם הבגדים שבחרנו לא ללבוש יותר לעולם מעידים על המתרחש בנו. כל הג'ינסים, השמלות, הסוודרים והעקבים שזרקנו או מסרנו ניצבים בצומת הדרכים של התפתחותנו כבני אדם והם מעין תמונת מראה של העבר שלנו, משקפים את העובדה שכעת אנחנו אנשים שונים, שגם מתלבשים אחרת.

וכך, במסע שלי לדעת את עצמי טוב יותר ולהבין אילו שינויים עברו עליי עם הזמן, נפרדתי לשלום מכל אותם פריטים שכבר לא מפיחים בי אושר (זהו הרפנס היחיד והאחרון שאעשה כאן למארי קונדו), או במילים פחות ניו-אייג'יות, כאלה שלא לבשתי כבר מעל לשנה ותופסים לי מקום בארון ובסל החרדות במידה שווה:

(דיסקליימר: הרשימה הבאה מתארת את העדפותיי שלי ואין בה בכדי להעיב על הבחירות האופנתיות שלכן)

סקיני ג'ינס

יש שיגידו שמכנסי הג'ינס החונקים סיימו את תפקידם כשהקורונה נכנסה לחיינו וייתרה משימוש את הפריט היחיד שאנו עובדות בשבילו יותר משהוא עובד בשבילנו. יש שיגידו שהוא מבצע קאמבק ממש בימים אלו (אין לי מושג למה, הרחובות הם ליטרלי סצנה ממקס הזועם). אבל אני עם סקיני סיימתי. מעבר להידחקות לשני צינורות צרים כאילו מדובר במשימה בנינג'ה ישראל, אני לא חושבת שהוא כבר תואם את הסטייל שלי, שנמצא בשלב האוברסייז כבר כמה שנים טובות.

נקודה נוספת שאולי תבהיר כמה הסקיני הם חדשות האתמול: חנות יד שנייה ותיקה בתל אביב סירבה לקבל ממני את שני זוגות הסקיני ג'ינס שמסרתי לה, והעבירה אותם היישר לתרומה. I rest my case.

מה אני לובשת במקום? ג'ינס גזרה ישרה ובגזרת mom, טרנינגים ומכנסי פשתן.

עקבים גבוהים

אני זוכרת בבירור את הימים בהם אמרתי לעצמי שכדי להיות יפה צריך לסבול. אני אפילו לא חייבת לחזור ממש אחורה בזמן, הפעם האחרונה הייתה לפני שלושה חודשים, עת יצאנו מאחד הסגרים והוזמנו לחתונה מצומצמת של בן דוד. היה שם דק מעץ וגם דשא והסטילטו שלי לא עמדו בזה. הברכיים דאבו, השלפוחיות צמחו ובכל הזמן הזה שאלתי את עצמי אם 9 סנטימטר באמת שווים את זה. התשובה היא כמובן שלא.

מה אני נועלת במקום? קאמבק הניינטיז שמברך אותנו בנוכחותו בשלוש השנים האחרונות הצעיד לקדמת הבמה את סנדלי העקב הנמוך (3-5 ס"מ, לא פחות ולא יותר), מה שגורם לנו להרגיש טוב יותר עם הבחירה בהליכה יציבה וללא נפילות.

טי-שירטס מקושקשות

מכירות את זה שאתן בחנות בגדים ולפתע נחה עיניכן על חולצת הטי-שירט המושלמת ובמבט נוסף אתן קולטות שכתוב עליה סלוגן לא שייך, איור מוגזם או מיקי מאוס עצום? הדיוק בטי-שירט נמצא דווקא בגזרה שלה, בבד, במרקם ובאופן שבו היא יושבת על הגוף ולא חלילה בפליטת צבע אקראית של מעצב קריאייטיבי משועמם (H&M איימ לוקינג אט יו). אני זוכרת בבירור את היום בו פילטרתי את כל הטי-שירטס המקושקשות מהארון מתוך תחושה שהן בכלל לא תורמות ללוק הכללי ואף הופכות אותו למעט צעקני. הרי כל המהות של ג'ינס וטי-שירט היא פאסון, חוסר מאמץ ונונשלנט ואני לא חושבת ש-J'aime Paris או Nirvana ישיגו את התוצאה המבוקשת.

מה אני לובשת במקום? בכל הקשור לטי-שירטס, מנעד הסובלנות שלי נע סביב דוגמאות מונוכרומטיות, גזרות, טקסטורות מעניינות, שרוולים וצווארונים. פשוט, אבל מתוחכם הרבה יותר.

משקפי שמש סטייטמנט

אני מודה, משהו ברעיון של אוסף משקפי שמש מכל צורה, סוג וצבע גורם לי להתקף חרדה קל. אחרי הכל, הבחירה שלי בארון מינימליסטי נועדה כדי שאתעכב ואחשוב כמה שפחות, ותחום האקססוריז מזמן לפתחו פספוסים רבים, לעיתים יותר מהאאוטפיט עצמו. כמובן שאני לא באה לבקר את מי שרואה במאה זוגות משקפי השמש שלה את הביטוי האופנתי האולטימטיבי, אבל בכל הקשור לאביזרים משלימים, אני לחלוטין בצד של הנעליים. על כן, בקטגוריה זו אני פחות מתמקדת בנראות המשקפיים ויותר בכמות, ומניסיון – זוג אחד איכותי וטוב יספיק לך בכל סיטואציה.

מה אני מרכיבה במקום? פחות במקום, יותר דובקת בזוג אחד בצבע שחור של המותג izipizi, וכשתשקע השמש מעליהן, קרוב לוודאי שאעבור לריי-באן.

*מכנסיים, חולצות וסנדלים – Zara

*משקפי שמש שחורים izipizi – סטורי, משקפי שמש מנומרים Ray-Ban – טרמינל X, משקפי שמש שקופים – asos